פרק 144 | להקה מגומי | פרק 6 - מילים שהולכות יחד טוב

הלב הפועם של הפרק מוקדש לסיפור המרתק של השיר מישל, קלאסיקה על-זמנית שנולדה כמעט כפארודיה.
פול מקרטני החל לנגן את המנגינה הזו עוד ב-1959 במסיבות בוהמייניות, כשהוא יושב בפינה בסוודר גולף שחור וממלמל מילים בצרפתית מזויפת רק כדי להרשים בחורות.
השיר הפך ליצירת מופת בזכות אלכימיה מופלאה של השפעות: משיכה עמוקה של פול לשאנסונים של אדית פיאף, אקורד ג'אזי "מטורלל" שנלמד ממוכר גיטרות בליברפול, וגשר בלוזי עצבני שג'ון הוסיף בהשראת נינה סימון.
כדי להשלים את המילים, פול פנה לג'אן ווהן אשתו של חבר הילדות שלו שהפכה לשותפה לכתיבת המילים בשיר.
באולפן, המורכבות עלתה שלב עם ליין בס מלודי ויוצא דופן שפול ניגן עם קאפו בהשראת האופרה "כרמן" של ביזה, והרמוניה תלת-קולית שהוכפלה לכדי מקהלה קטנה של שישה קולות.

בהמשך, הפרק עובר השיר שנועד לסגור את הפינה של רינגו באלבום. מדובר בגלגול של קטע ישן שג'ון כתב עוד בימי הקוורימן ונדחה בעבר. חברי הלהקה התיישבו סביב שולחן המטבח בביתו של ג'ון כדי להפיח בו חיים, ורינגו, שתרם בדיוק חמש מילים לטקסט, זכה בקרדיט כתיבה משולש נדיר.
באותו יום, אחרי שהשלימו את ההקלטה בטייק אחד, נשאר זמן פנוי והם התפרעו בג'אם סשן בלוזי, מהפנט ואוונגרדי באורך שבע דקות שהושפע ישירות מהסול של ראבר סול.

החלק האחרון של הפרק מביא את הזווית של ג'ורג' לאירועים עם שיר שני שלו לאלבום ראבר סול.
רגע קסום במיוחד בפרק מציג הצצה נדירה אל האולפן מתוך הקלטה רציפה שנשמרה, ובה שומעים את ג'ון ופול משתטים לחלוטין, צוחקים ומאלתרים בדיחות, בזמן שג'ורג' המתוסכל רק מנסה לגרום להם להתרכז ולדייק בקולות.
השיר זכה לצליל תוקפני ומלוכלך שהשלים בדיוק את הכעס של ג'ורג', בזכות הברקה של פול שחיבר את גיטרת הבס שלו לדוושת פאז, מהלך חלוצי ששינה את פני השיר לחלוטין.